| מידע למטופל |

דלקת ניוונית (Osteoarthritis) של מפרקי הירך או הברך מהווה בעיה ממנה סובלים באופן משמעותי כ 1/3 מהאוכלוסיה המבוגרת בעולם המערבי. בלשון שאינה מקצועית, ניתן להסביר שהמפרק הנושא לאורך החיים את משקל גופנו בפעילויות השונות (עמידה, הליכה, ריצה, קפיצה), נפגע ונשחק כמו מכונה שמתבלה עם השנים. אמנם רקמות גופנו עוברות תהליכי התחדשות ותיקון, אך הנזקים המצטברים עם השנים מביאים למצב שאינו בר תיקון עצמי יותר, מה עוד שבגילאים המבוגרים התחדשות הרקמות ויכולת הריפוי העצמית של הגוף פוחתות. הסיבה לכך שלא כולם לוקים במחלה זו ובוודאי שלא באותה דרגת חומרה, אינה ברורה באופן מלא. הסבר חלקי נעוץ במרכיבים תורשתיים, השפעות סביבתיות ואורח חיים. במחלה זו נפגעים במידה זו או אחרת כל מבני ורקמות המפרק: שרירים, רצועות, מעטפת המפרק, הסחוס והעצם שמתחתיו. השרירים שבאופן תקין מפעילים את הברך ושומרים עליה בו זמנית, עוברים לפעול באופן לא יעיל ואף מזיק. הרצועות שנועדו לייצב את הברך, מתרופפות ונחלשות. מעטפת המפרק המייצרת נוזל החיוני לתזונת רקמת הסחוס, מתעבה ומייצרת נוזל בכמות עודפת ובאיכות נחותה. הסחוס נפגע, עד חשיפת העצם שמתחתיו – מה שמכונה ‘עצם על עצם’. תהליך הדלקת המתרחש במהלך המחלה גורם בין השאר להיווצרות מוגברת של נוזלים (‘מים בברך’), נפיחות וחום מקומי. התהליך הדלקתי מתאפיין בהתלקחויות ובתקופות רגיעה. בשלבים מתקדמים של המחלה טווחי התנועה של המפרק מצטמצמים והנעת הברך כרוכה בכאב עז. עם התקדמות המחלה, הכאב מופיע גם במנוחה, טווח התנועה פוחת ויש תחושה של חוסר יציבות. מעברים מישיבה לעמידה והתחלת הליכה קשים במיוחד . ירידה ועליית מדרגות והליכה על משטחים משופעים ולא סלולים כמו דרך כורכר או קרקע חולית נעשים בלתי אפשריים. כאמור, חלק נכבד מהאוכלוסייה המבוגרת סובל ממחלה זו, אך קיימות כמובן בעיות רפואיות אחרות היכולות להתבטא באופן דומה. תהליך האבחנה מתבסס על ראיון ובדיקה גופנית על ידי אורתופד/ית. צילומי רנטגן רגילים מספיקים במקרים רבים להשלים את תהליך האבחנה. לעיתים, יש צורך בבדיקות נוספות (הדמיות, בדיקות מעבדה וכדומה).

תחום ההרדמה התקדם מאד במהלך השנים ומאפשר לערוך ניתוחים בצורה בטוחה ויעילה מבלי שהמנותחים יחוו כאב או סבל כלשהו. שיטות ההרדמה השונות והשילוב בינהן מאפשרות להפחית משמעותית את הכאבים שלאחר הניתוח ומקלות על התחלת תהליך השיקום. במקרים מסוימים יש העדפה לשיטת הרדמה אחת על האחרת. הסמכות המקצועית בעניין זה היא כמובן של הרופאים המרדימים והסבר על השיקולים יינתן על ידם. הרדמה כללית המטופל/ת מורדם/מת באופן מלא במהלך הניתוח. לאחר ‘טשטוש’ ראשוני של מצב ההכרה מוחדר צינור קנה (טובוס) דרך הפה והגרון לאפשר הנשמה סדירה ומערכות הגוף השונות נשלטות ומנוטרות באופן מלא. ההרדמה מופסקת והטובוס מוצא מיד עם סיום הניתוח. תופעת לוואי בהרדמה כללית: אי נוחות בגרון, חולשה, תחושה כללית לא נוחה. סיכונים בהרדמה כללית (לא שכיח): פגיעה בשיניים בזמן החדרת הטובוס, עליית תוכן הקיבה לריאות (אספרציה). הרדמה אזורית (ספינלית או אפידורלית) פלג הגוף התחתון משותק באמצות זריקה לעמוד השדרה באזור הגב התחתון. ניתן להיות בהכרה מלאה במהלך הניתוח או תחת ‘טשטוש’. הפעולה נעשית באופן סטרילי בישיבה או בשכיבה על הצד. לאחר אילחוש אזור החדירה, מוכנסת מחט לאזור מעטפת חוט השדרה, דרכה מוזרק חומר ההרדמה המשתק את העצבים באזור המוזרק ומתחתיו – אין תחושה של כאב ולא ניתן להזיז את הרגליים. הרדמה זו מחזיקה לרוב מספר שעות (2-8). תופעות לוואי בהרדמה אזורית: אצירת שתן (אי יכולת להתרוקן) – לרוב מוחדר קטטר שתן במהלך הניתוח ומוצא למחרת הניתוח. כאבי ראש. סיכונים בהרדמה אזורית (לא שכיח): כשלון הרדמה- במצב זה יש צורך לעבור להרדמה כללית. פגיעה עצבית, דימום מקומי, זיהום. ניתוחי החלפת מפרקים יכולים להתבצע תחת הרדמה כללית, הרדמה אזורית או שילוב של שתיהן. מקובל גם להוסיף במצבים שונים הרדמות מקומיות וחסמים עצביים (nerve block) לתת מענה טוב יותר לכאבים שלאחר הניתוח.

• מרפאת ‘טרום ניתוח’ – זימון למרפאת טרום ניתוח יתואם אתך טלפונית מספר שבועות לפני מועד הניתוח המתוכנן. מטרת המרפאה לוודא שיש את כל התנאים והנתונים לך ולצוות שלי כדי לעבור את הניתוח במועד המתוכנן באופן הבטוח והמסודר ביותר האפשריים. למרפאה זו תתבקש/י להביא: בדיקות שגרתיות (בדיקות דם, א.ק.ג, צילום חזה וכדומה), סיכום רפואי מרופא/ה משפחה, מכתבי אישור לניתוח בהתאם למצבך הרפואי מרופאים מומחים (בתחום הלב, ריאות, כלי דם וכדומה). במסגרת מרפאה זו תיבדק על ידי רופא/ה בתחום ההרדמה, תקבל/י הסבר ותשובות לשאלותיך בכל הקשור להרדמה המתוכננת לניתוח. • פיזיותרפיה – גם לאחר שהתקבלה ההחלטה לעבור ניתוח, חשוב להמשיך בפיזיותרפיה בדגש על שימור טווחי תנועה, חיזוק ואימון השרירים. מחקרים רבים הוכיחו שהתוצאות לאחר הניתוח טובות יותר אם התבצעה פיזיותרפיה באופן מסודר בתקופה שלפני הניתוח. • טיפול תרופתי – את מרבית התרופות הקבועות יש להמשיך וליטול עד יום הניתוח, במיוחד תרופות לאיזון לחץ דם, רמות סוכר, בלוטת תריס וכדומה. 10 ימים לפני מועד הניתוח המתוכנן יש להפסיק טיפול תרופתי ב’מדללי דם’ מסוג קומדין (Coumadin), פרדקסה (Pradaxa), קסרלטו (Xarelto), פלוויקס (Plavix). עד לניתוח יש צורך בד”כ בטיפול חליפי בזריקות קלקסן (Clexane)– הליך זה אמור להיות מתואם מראש עם רופא/ה המשפחה ו/או יועצים בתחומים נוספים על פי הצורך (קרדיולוגיה, נפרלוגיה וכדומה). *אין צורך להפסיק טיפול תרופתי במדללי דם כמו אספירין, מיקרופירין וכדומה. • עישון - במידה והנכם מעשנים מומלץ להפסיק לעשן מספר ימים לפני הניתוח. העישון גורם להתכווצות כלי הדם העורקיים, מקטין זרימת דם לרקמות, מאיץ את פעילות הלב ומעלה את לחץ הדם. תקופת ההחלמה תתקצר והסיכון לסיבוכים יקטן במידה והעישון יופסק לפני הניתוח. • שיקום – לאחר ניתוח החלפת ירך יש זכאות להמשך שיקום במסגרת מוסדית. התאום מתבצע על ידי צוות המחלקה ו’אחות קשר’ מטעם קופת החולים. לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך אין בד”כ זכאות להמשך שיקום במסגרת מוסדית, פרט למקרים מיוחדים. מרבית המנותחים משתחררים לביתם לאחר אשפוז של 3-5 ימים בממוצע ומקבלים פיזיותרפיה בביתם מספר פעמים בשבוע למשך מספר שבועות. חשוב מאד להקדים ולבדוק מראש בסניף קופת החולים או עם אחות קשר בבית החולים, את האפשרויות הרלוונטיות ולהבין את המשמעות הנגזרות מכך. • הערכות בבית – סידור ושיפור הנגישות בבית במידת האפשר, גם אם באופן זמני כמו למשל – מעבר לשינה בקומה שאינה מצריכה שימוש במדרגות, או למיטה שאינה נמוכה מידי. גישה נקיה ממכשולים לשירותים ולמקלחת, ידיות משען בשירותים ובמקלחת. כדאי להקדים ולהצטייד בעזרים לתקופת ההחלמה והשיקום: הליכון, קביים, מקל, מושב מוגבה לשירותים, שטיחון למניעת החלקה באמבטיה/מקלחון, כסא לרחצה. • הכנת תיק עם ציוד אישי לתקופת האשפוז (1-3 ימים בממוצע) – כלי רחצה, חלוק, נעליים נוחות, חומר קריאה/שמיעה וכדומה. *מומלץ להימנע מהבאת חפצי ערך. • הכנת המסמכים ליום האשפוז: מסמכים רפואיים (בדיקות ויעוצים), דיסקים של צילומים, טופס 17 לאשפוז לניתוח. ** שינוי במצב רפואי, מחלת חום - במידה שלקית במחלת חום במהלך השבועות שקודמים לניתוח, או חל שינוי במצבך הרפואי – יש לעדכן אותי או את צוות המרפאה ותישקל האפשרות לדחות את הניתוח למועד אחר.

אשפוז לקראת הניתוח יהיה בד”כ כשעתיים לפני המועד המתוכנן. במקרים בהם הניתוח מתוכנן להיות ראשון בבוקר (07:30 – 08:00) תהיה אפשרות להתאשפז בערב שלפני. צוות המחלקה יקבל אותך, ישלים פעולות ובדיקות וינחה לגבי המשך האשפוז • תילקחנה בדיקות דם לאפשר הכנת מנות דם למקרה הצורך. • רחצה מלאה של הגוף בסבון חיטוי (לאחר הסרת תכשיטים ולק מהצפרניים) בערב או בבוקר הניתוח ומעבר לבגדי אשפוז. • צום מלא מחצות פרט לנטילת תרופות עם כוסית מים. יום הניתוח • ירידה לחדר ניתוח בבוקר הניתוח (בהתאם לשעה המתוכננת לניתוח), במיטה ייעודית על ידי איש צוות. בן/בת משפחה יוכלו ללוות אותך עד הקבלה במערך חדרי הניתוח. • לחדר ניתוח יש להגיע לבושים בחלוקי אשפוז בלבד (ניתן להשתמש בתחתונים חד פעמיים שיוסרו בחדר ניתוח), ללא תכשיטים מסוג כלשהו, שיניים תותבות הניתנות להסרה, עדשות מגע, מכשירי שמיעה וכדומה. • בחדר ניתוח, לאחר ההרדמה ולפני הניתוח עצמו, יוכנס קטטר לדרכי השתן (הוצאתו תהיה בד”כ למחרת הניתוח לאחר ביקור בוקר). • תהליך הניתוח כולל הרדמה, ארגון המטופל/ת על שולחן הניתוח, רחצה וכיסוי של הגפה המנותחת, הניתוח עצמו, הערת המנותח/ת והעברה למחלקת התאוששות. תהליך זה יכול לארוך מספר שעות למרות שהניתוח עצמו אורך בד”כ 1-1.5 שעות. לאחר הניתוח ומעבר למחלקת ‘התאוששות’ אצא לדבר עם בני המשפחה והמלווים – להסביר כיצד עבר הניתוח, מצבך ומה צפוי להתרחש במהלך השעות הקרובות. • שהות במחלקת התאוששות אורכת בד”כ 1-2 שעות בהתאם למהלך הניתוח, סוג ההרדמה ומצבך לאחר הניתוח. לאחריה תוחזר/י למחלקה. ייתכן ותתבצענה בדיקות שונות (דם, שתן, צילומים וכדומה) על פי מצבך והוראות שלי ורופאי המחלקה. • ארוחת צהריים וערב במחלקה בהתאם לסוג ההרדמה שבוצעה וההתאוששות שלך. מהלך האשפוז לאחר הניתוח מטרת האשפוז לאחר הניתוח לעקוב אחר ההתאוששות שלך מהניתוח ולהתחיל בתהליך השיקום המתבסס על תרגול במסגרת פיזיותרפיה. האשפוז במחלקה לאחר הניתוח נמשך בד”כ 1-3 ימים בהתאם למצבך הרפואי וקצב ההתקדמות בטיפולי הפיזיותרפיה. • פיזיותרפיה – הטיפול הפיזיותרפי יתחיל כבר למחרת הניתוח. מטרת התרגולים להחזירך לתפקוד המקסימלי האפשרי, בצורה בטוחה ובמינימום האפשרי של כאב וקושי. התרגולים יכללו רכישת עצמאות בביצוע מעברים מישיבה לעמידה, הליכה, ירידה ועליית מדרגות, חיזוק ואימון שרירים, תרגילי יציבות, הדרכה לתרגול עצמי ועוד. • תרופות נגד כאב מסוגים שונים יינתנו באופן מניעתי ולפי הצורך. לטיפול זה יש להתייחס כמו לכל טיפול תרופתי אחר. גם אם לכאורה ‘לא נורא כואב’, אין מדובר ב’התפנקות’! לכאב לא מאוזן יש מחיר במישורים שונים ביולוגים ופסיכולוגים. איזון כאב הולם הכרחי להצלחת תהליך השיקום. • טיפול אנטי קרישתי ב’מדללי דם’ יותחל (או יחודש) למחרת הניתוח, באמצעות זריקות קלקסן (Clexane). בנוסף, יעשה שימוש בשרוולים מתנפחים – פיתוח ישראלי ייחודי המקטין את הסכנה להתפתחות קרישי דם ללא תופעות לוואי או סיכונים. את/ה ובני משפחתך תודרכו כיצד להמשיך בטיפול לאחר השחרור מאשפוז. • מכתב שחרור מאשפוז יפרט את ההמלצות להמשך טיפול, מועדי ביקורת במסגרת המרפאות ויצורפו לו מרשמים לתרופות להמשך טיפול.

תהליך השיקום מתחיל מיד לאחר הניתוח במהלך האשפוז. מטרת האשפוז לאחר הניתוח לעקוב אחר ההתאוששות שלך מהניתוח ולהתחיל בתהליך השיקום המתבסס על תרגול במסגרת פיזיותרפיה. • פיזיותרפיה – הטיפול הפיזיותרפי יתחיל למחרת הניתוח ולעיתים אף באותו היום . מטרת התרגולים להחזירך לתפקוד המקסימלי האפשרי, בצורה בטוחה ובמינימום האפשרי של כאב וקושי. התרגולים יכללו רכישת עצמאות בביצוע מעברים מישיבה לעמידה, הליכה, ירידה ועליית מדרגות, חיזוק ואימון שרירים, תרגילי יציבות, הדרכה לתרגול עצמי ועוד. • תרופות נגד כאב מסוגים שונים תינתנה באופן מניעתי ולפי הצורך. לטיפול זה יש להתייחס כמו לכל טיפול תרופתי אחר. גם אם לכאורה ‘לא נורא כואב’, אין מדובר ב’התפנקות’! לכאב לא מאוזן יש מחיר במישורים שונים ביולוגים ופסיכולוגים. איזון כאב הולם הכרחי להצלחת תהליך השיקום. • טיפול אנטי קרישתי ב’מדללי דם’ יותחל (או יחודש) למחרת הניתוח, באמצעות זריקות קלקסן (Clexane). בנוסף, יעשה שימוש בשרוולים מתנפחים – פיתוח ישראלי ייחודי המקטין את הסכנה להתפתחות קרישי דם ללא תופעות לוואי או סיכונים. את/ה ובני משפחתך תודרכו כיצד להמשיך בטיפול לאחר השחרור מאשפוז. • מכתב שחרור מאשפוז יפרט את ההמלצות להמשך טיפול, מועדי ביקורת במסגרת המרפאות ויצורפו לו מרשמים לתרופות להמשך טיפול. • המשך שיקום לאחר שחרור מאשפוז - השיקום לאחר ניתוחי החלפה חלקית של הברך וניתוחי החלפת ירך אורך בממוצע 3-6 שבועות ולאחר ניתוח החלפה מלאה של הברך 6-12 שבועות. • תהליך השיקום מתבסס על פיזיותרפיה מודרכת במסגרת שיקומית אשפוזית או בביתך. בהמשך תתבצע הפיזיותרפיה במכונים של קופות החולים. תרגול עצמי יומיומי חיוני להתקדמות והצלחת התהליך. • ביקורת ראשונה אצלי תהיה בד”כ שבועיים-שלושה לאחר הניתוח במסגרת המרפאה. בהמשך ניפגש כ 6 שבועות ו 12 שבועות לאחר הניתוח. הביקורות אינן כרוכות בתשלום. • חזרה לנהיגה מותרת בד”כ 6 שבועות לאחר הניתוח – בתלות כמובן בקצב ההתקדמות בתהליך השיקום. • אירועים של כאבים במגמות משתנות, נפיחות בגפה המנותחת וחום מקומי קל, אופייניים ושכיחים במהלך השבועות שלאחר הניתוח. חשובה המגמה – כל עוד יש שיפור משבוע לשבוע אין סיבה לדאגה. • במידה ומתפתחים החמרה משמעותית בכאבים, נפיחות, אודם, הפרשות מפצע ניתוחי, חום כללי – יש ליצור בהקדם קשר איתי או צוות המרפאה. * יש להימנע כמעט בכל מחיר מהתחלת טיפול אנטיביוטי, במהלך השבועות לאחר הניתוח, ללא התייעצות איתי. חשוב לדעת! בחשד לזיהום ו/או התלקחות דלקתית באיזור הניתוח, חל איסור מוחלט על נטילת טיפול אנטיביוטי גם אם טיפול כזה הומלץ ונרשם על ידי רופא/ת המשפחה או במסגרת שיקומית – יש להתייעץ עימי • המשתלים עשויים מתכת ועלולים ל’צפצף’ בגלאי מתכות המוצבים במקומות שונים, במיוחד במעברי גבול ושדות תעופה. מומלץ לשאת עימך בכל עת העתק של מכתב השחרור מאשפוז. האבחנות ופרטי הניתוח שעברת מצוינים בו באנגלית והמכתב יוכל לשמש הוכחה והסבר להליך שעברת ולמקור ה’צפצופים’.

פיזיותרפיה במתכונות שונות, הנה הכלי המרכזי בטיפול בפגיעות ומחלות אורתופדיות, בהכנה לקראת ניתוח ובשיקום לאחריו. מטרת הטיפול הפיזיותרפי לשפר תפקוד המפרק הפגוע, להפחית כאב ובכך לשפר ניידות ואיכות חיים. תוצאות לאחר ניתוחי החלפת מפרקים טובות יותר במטופלים אשר היו בטיפול פיזיותרפי לפני הניתוח! פיזיותרפיה לאחר ניתוח החלפת מפרקים: הטיפול הפיזיותרפי מתבסס על אימון מערכות השרירים והעצבים, עבודה על טווחי תנועה, יציבות וכוח באמצעות תרגול מודרך ותרגול עצמי. טיפולים משלימים כמו עיסויים, טיפול בגלי הלם (אולטרה סאונד) וגלי חשמל מכוונים להפחתת כאב ונפיחות במקביל להמשך התרגול. משככי כאבים יינתנו באופן מניעתי לפני הטיפולים המתוכננים ולפי הצורך במהלך ולאחר התרגולים – לאפשר להפיק את המרב מהתרגול, במינימום כאב האפשרי. מומלץ לרדת מהמיטה כבר ביום שלאחר הניתוח ולהיות כמה שיותר פעילים. הפיזיוטרפיסטים יתאימו לך את אביזר העזר המתאים בשלב זה וידריכו אותך לגבי תדירות ומרחק ההליכה. את התרגולים יש לבצע לפי יכולת, עם הפסקות לפי הצורך. זכרו: האיכות עדיפה על הכמות. עדיף לבצע פחות חזרות ויותר הפסקות מאשר יותר תרגילים שמבוצעים בצורה לא נכונה.